פותחים שנה בסוראסקי – אז והיום
- Otzarot Sourasky
- 19 באוק׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 20 באוק׳ 2021
מאת: ד"ר דן קורדובה
ב-10 באוקטובר נפתחה שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת תל-אביב ולמעלה מ-30,000 סטודנטים גדשו את רחבי הקמפוס ואת אולמות ההרצאות. אוניברסיטת תל-אביב, הנחשבת לאוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה בישראל, הוקמה לפני 65 שנים, וכעשור מאוחר יותר נקבע הקמפוס ברמת-אביב כמקום מושבה הקבוע. בשנת 1968 נחנך ברוב הדר בניינה החדש והקבוע של הספרייה המרכזית באוניברסיטה – היא "הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי" – העוסקת ברובה בתחומי מדעי-הרוח והאמנויות, והנחשבת לאחת הגדולות מסוגה במדינה. בטקס הפתיחה השתתפה משפחת סוראסקי עצמה ונכבדים נוספים מעולמות האקדמיה, התרבות והפוליטיקה. כשש שנים מאוחר יותר הונצח אף בניין הספרייה על-גבי בול, אותו הוציא השירות הבולאי הישראלי במסגרת סדרה אודות אדריכלות ישראלית ייחודית.
מבנה הספרייה המונומנטלי, המבוסס ביסודו על עקרונות האדריכלות הברולטיסטית, של בטון חשוף ואטום, הפך לאורך השנים לאחד מסמליה המובהקים של אוניברסיטת תל-אביב. קומותיה וחלליה המשופעים של הספרייה אכלסו במשך עשורים רבים רבבות של סטודנים, אשר מצאו בה, בראש ובראשונה, סביבת לימודים תומכת, אך גם מרחב חברתי להיכרויות, להחלפת רעיונות ולמימוש עצמי. משה גיל, אחד מאדריכלי הספרייה, ציין כי תכנון הבניין נועד לסמל את היכל הידע, הניצב בכיכר המרכזית של הקמפוס. כמו כן, גיל טען כי סגנונו של הבניין מתכתב עם סגנון ארכיטקטוני ששלט בעולם עד לאותה תקופה, אך אשר נזנח מאז לטובת אחרים:
"בתקופה שתוכננו הספריות האלה התחוללה מהפיכה תרבותית בעולם המודרני. זו התקופה של הביטלס ומלחמת וייטנאם, והרצון אז היה לפרק את המונומנטליות והחשיבות הגדולה שכולנו ייחסנו לחברה ולמוסדות החברה. הבניינים שבאו אחרי הספרייה המרכזית זנחו את רעיון הריכוזיות ונתנו דגש על דמוקרטיה ואינדיבידואליזם של הקורא ויצירתן של קבוצות קריאה הרבה יותר אינטימיות"
ואכן, ניתן כיום להבחין בשינויים הארגוניים, הטכנולוגיים והעיצוביים שעברו על חלל הספרייה ושירותיה ברבות השנים. כך, למשל, הומרה כרטסת הספרים המסורתית בקטלוג דיגיטלי; קומת הגלרייה שופצה וניתן למצוא בה מרחבי לימוד חדשניים בעיצוב מודרני, המאפשרים חווית למידה נעימה במיוחד, תוך שימוש במגוון אמצעים דיגיטליים, מותאמים לצרכי הלימוד והמחקר השונים; ואל אולמות הקריאה המוכרים נוספו גם חללים חברתיים ותרבותיים בהם מתקיימים הרצאות ומפגשים, תערוכות מתחלפות במבואת הספרייה, חדרי מנוחה ומטבחון בקומה התחתונה, חדר נגישות לבעלי צרכים מיוחדים ואף חדר הנקה. תמורות בולטות אלו נובעות, בין היתר, משינוי מעמדו של מוסד הספרייה ומהתאמתו לסביבת העבודה של המאה העשרים ואחת. תפיסה חדשה זו מבוטאת אף היטב בדבריה של מנהלת הספרייה, ד"ר נעמה שפטלוביץ':
"עם כניסתי לתפקיד היה ברור לי שהספרייה המסורתית החלה לאבד את האטרקטיביות שלה וכדי להתאים את הספרייה ושירותיה לקהל המשתמשים המגוון המורכב מקהלים המשתייכים לדור ה-X, דור ה־Y ודור ה־Z החלה הספרייה לערוך שינויים בתהליכי העבודה, בהיבט הפיסי ובמתן השירות המגוון לקהל המשתמשים בדומה למגמה הכללית בעולם הספריות האקדמיות"
ואכן, נראה כי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משמשת כיום לא רק כ"אסם ידע" גדול, המכיל למעלה ממיליון כותרים בשפות שונות ומגוונות, אלא גם חלל חברתי ייחודי, המשמש ללמידה אינטר-אקטיבית, לניהול דיונים ערים, למפגשי היכרות, וכבמה לאירועי תרבות וחברה. מימד חברתי ותרבותי זה ניכר היטב גם בימיה הראשונים של השנה האקדמית הנוכחית, אשר במהלכם הספיקו כבר מאות סטודנטים לגדוש את חללי הספרייה להינות משירותיה השונים, העיוניים והחברתיים.
כולכם מוזמנים, אם כן, להגיע, לבקר ולהתרשם מהספרייה – שנת לימודים מוצלחת לכולם!
קריאה מומלצת :
תגובות