אוסף פייטלוביץ' : סיפור עלייתה ארצה של קהילת "ביתא ישראל"

בשנת 1904 ביקר לראשונה המזרחן הנודע, ד״ר יעקב פייטלוביץ׳ (1955-1881), באתיופיה והתארח אצל חברי הקהילה היהודית-אתיופית – "ביתא ישראל". בביקור זה החל פייטלוביץ' לגבש את תכניתו השאפתנית עבור הקהילה, אשר כללה, בין היתר, את ביסוס מעמדה בקרב קהילות יהודיות אחרות בעולם. בשנת 1974, כ-19 שנים לאחר מותו, נתרם לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי אוסף פייטלוביץ', המכיל מגוון ייחודי של מאות ספרים, כתבי-יד, תצלומים ופריטים נדירים בשפות שונות, אשר לוקטו בדקדקנות לאורך השנים על-ידי המזרחן, והעוסקים ברובם בקרן-אפריקה ובחיי הקהילה היהודית באתיופיה. האוסף, השוכן בקומתה השנייה של הספרייה, מכיל חומר תיעודי ייחודי מאזור חצי-האי הצפון מזרחי של יבשת אפריקה, אשר אכלס, כאמור, במשך תקופה ארוכה קהילה יהודית תוססת.

כחלק מתכניתו, דאג פייטלוביץ' להקמת בית-ספר יהודי ראשון באדיס-אבבה, אשר שימש ליצירה ולגיבוש של שכבת עילית בקרב הדור הצעיר. כמו כן, עסק פייטלוביץ' במרץ בפעילות שתדלנית בקרב קהילות העולם היהודי, וזאת תוך הקמת ועדים ייעודיים למאמץ באיטליה, בגרמניה, בארצות-הברית ואף בארץ-ישראל. ועדים אלו כונו בשם "פלאשים", ביטוי אשר נחשב עד לאותה עת כמילת גנאי באמהרית ושמשמעותו הייתה ״חסרי קרקע״. מאמציו אלו של פייטלוביץ' הניבו תרומות נאות עבור קהילת "ביתא ישראל", ואף השיגו מלגות לימוד לנוער יהודי-אתיופי במוסדות החינוך האירופאיים, תוך שמירה על זיקה למסורת ולמקורות. בין תלמידיו הנודעים של פייטלוביץ' מאותה עת נמנו הפרופסור והרב תאמרת עמנואל והמחנך ואיש הציבור יונה בוגלה, אשר היו אחראיים לתחייה התרבותית העתידית בקרב בני הקהילה.

בשנת 1922 ביקר פייטלוביץ׳ בארץ-ישראל ונפגש עם הרב קוק והרב יעקב מאיר, מבכירי הרבנים של דור היישוב, וביקש את עזרתם בטיפוח ושמירה על קהילת ״ביתא ישראל״, וזאת בעיקר תוך הענקת ״חותמת הכשרות״ מצידם לפעילותו ולמעמדה של הקהילה היהודית-אתיופית. הרבנים הראשיים נעתרו לבקשתו של פייטלוביץ׳ ומסרו לידיו מכתב חתום בשמם, התומך בפועלו של המזרחן הנודע באפריקה, ואשר מחדד בפני יהדות הגולה וארץ-ישראל את הסכנה האורבת לפלאשים בארצם ואת החשש מפני התבוללותם. במכתב הפצירו אף הרבנים בקהילות היהודיות, בארץ-ישראל ובגולה, לסייע למאמץ המיוחד בתרומות נדיבות. מכתבם של הרבנים נחתם בזעקת עזרה של ממש:

״הצילו נא, אחים, את אחינו הפלשים מכיליון ומטמיעה! עזרו נא להשיב אלינו את האחים הנדחים האלה! ולא ימחה שבט מישראל מתחת שמי ד׳.״

קול קורא מתוך אוסף פייטלוביץ', הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.

מכתב הרבנים סייע לפייטלוביץ׳ בפעילות גיוס הכספים ובעצם פרסום קיומה של הקהילה היהודית-אתיופית בקרב יתר קהילות העולם. דוגמא למגמה זאת ניתן לאתר, למשל, במכתב ששיגר יצחק בן-צבי, יו"ר הנהלת הוועד הלאומי באותה תקופה, באמצעות ד"ר פייטלוביץ אל ראשי הקהילה היהודית-אתיופית בגולה. במכתב חגיגי זה, שעותק שלו שמור באוסף פייטלוביץ', דורש בן-צבי בשלום "אחיו באתיופיה", מאחל להם חיי חירות ושלום תחת קיסרם החדש, ומוסיף את תקוותו כי בעתיד יעלו גם הם ויסייעו בהשלמת החלום הציוני:

"אנו מקווים שמכאן ואילך יהיה הקשר בין הישוב העברי בארץ-ישראל וביניכם קשר אמיץ בל ימוט, ושגם אתם תוסיפו את ידכם לבניין עמינו בארץ אבותיו"

מכתב סרוק מתוך אוסף פייטלוביץ', הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.

ואולם, עם הקמת המדינה בשנת 1948, נחסמה עלייתם של בני הקהילה היהודית-אתיופית לישראל, וזאת בעיקר בשל סירובה של הרבנות הראשית, אשר הטילה ספק ביהדותם ובשל כך גם בזכותם לעלייה. המזרחן יעקב פייטלוביץ' הלך לעולמו בשנת 1955, וזאת מבלי שזכה לחזות בעלייתם של חברי "ביתא-ישראל" למדינה הצעירה.

היה זה רק בשנת 1991, לאחר ההכרה הממסדית בבני הקהילה, ולאחר שהבשילו התנאים הגיאו-פוליטיים, שהחלה העלייה הגדולה של קהילת "ביתא ישראל". ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה יצחק שמיר אישרה את הצורך בהצלתם של יהודי אתיופיה, וזאת בעיקר לנוכח קריסת משטרו של מנגיסטו היילה מרים, ונוכח הסכנה המיידית שנשקפה לחברי הקהילה בכאוס הפוליטי שאחז במדינה. נציגים ישראלים נפגשו בחשאי עם בכירי שלטונו של מנגיסטו והגיעו להסכם על-פיו תותר יציאתם של כ-14,324 יהודים-אתיופים. המבצע הלוגיסטי המורכב, אשר זכה לכינוי "מבצע משה", יצא לדרך בחודש מאי של אותה שנה, וכלל שימוש יוצא דופן בלהק מטוסי הרקולס של חיל האוויר, אשר הפעילו מעין "רכבת אווירית" בתנאים מאתגרים במיוחד. מבצע מרגש זה חנך, למעשה, את הקמתה של קהילת יוצאי-אתיופיה במדינת ישראל – קהילה תוססת הממשיכה לפרוח ולהגיע להישגים גם שלושה עשורים לאחר עלייתה.

*

[כל המקורות שהוזכרו במאמר זה ניתנים להשגה בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי]

המלצות לקריאה:

סימי, עמנואלה טרוויזן. "פועלו החינוכי של יעקב פיטלוביץ' באתיופיה (1924-1904)", בתוך פעמים 58, חורף תשנ"ד, ע'8.

עזריאלי, יהודה. המשימה אתיופיה. ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה. 1989.

קפלן, ס. "מבוא היסטורי – לתולדות ביתא ישראל (הפלשים)". תרגום: מיכאל קורינאלדי. בתוך: יהדות אתיופיה – זהות ומסורת. ירושלים: הוצאת ראובן מס בע"מ, 1988.

מקור ארכיוני:

הרבנות הראשית לארץ ישראל – קול קורא לכל אחינו בני ישראל ד׳ בכל אתר ואתר. פריט סרוק מתוך אוסף פייטלוביץ׳ /c-74 , הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.

יצחק בן צבי יו"ר הנהלת הוועד הלאומי, 30.12.1941. פריט סרוק מתוך אוסף פייטלוביץ', הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.